תשקיעו כחמש דקות קריאה ללמוד על מיינדפולנס בחיי היום יום באמצעות מיינדפולנס וג'אגלינג. דרך שיעורי יוגה ומדיטציה לספרי פילוסופיה רבי -מכר, בעשורים האחרונה אנו עדים להשפעתה ההולכת וגוברת של תרבות המזרח על המערב. ולא, אני לא מתכוון לסושי והמטבח האסייתי. אין זה סוד שילדים ומבוגרים רבים מתמודדים עם בעיות קשב וריכוז או הפרעות חרדה ודיכאון קלות. לצערי, המצב היום בשירותי הבריאות בכי-רע ברור המקרים תרופות ניתנות כקו ראשון כמענה לכל טווח הבעיה. האם דווקא השילוב של פרקטיקה מהמזרח הרחוק עשוי לקדם רווחת נפשית אצל אנשים רבים. בואו לגלות מה עוד אתם יכולים להציע לילדכם ואולי גם לעצמכם.

מיינדפולנס: מה אתם יודעים עליו

המיינדפולנס או בעברית קשיבות–מודעת, הוא מונח מפילוסופיית הבודהיזם המגיעה אלינו מהמזרח הרחוק. על פי הסיפורים, ה-"בודהה" הגיע ל"הארה" בחיפוש אחר פתרון לסבל האנושי. על פי הגישה מקור הסבל האנושי הוא לא אחר מהמחשבות שלנו. המחשבות על העתיד מעוררות בנו חרדה, מחשבות על העבר מעוררות אשמה, בקיצור כיף חיים. הבודהה הציע שהפתרון הוא להיות נוכחים ברגע הזה, כלומר בהווה. איך נהיים נוכחים ברגע הזה אתם שואלים, דרך תרגול מדיטציה ויוגה. נשמע קל? לא כך, תרגול היוגה סזיפי, והמדיטציה גם כן לא פשוטה כשמגלים כמה קשה לעצור את המחשבות שמתרוצצות בראשנו. אין ספק שהתרגול תורם לנו דרך כך שאנחנו . הופכים מודעים לרגשות, למחשבות ולסביבה שלנו. ואופן זה, אנחנו חיים את הרגע הזה. אך נשאלת השאלה איך מלמדים יוגה ומדטיציה ילדים ומבוגרים שלא גדלו במנזר בהודו.

טרנד חדש-ישן: גישות טיפוליות משולבות

חרדה ודכאון קיבלו את הכותרת המגיפות של המאה ה – 21. הקצב המסחרר של השינויים בחיינו, משפיע על כולנו באופן כזה או אחר. כבר בסוף המאה הקודמת, פיתח הפרופסור ג'ון קבת-זין את מדטיציית המיינדפולנס.  מאז חוקרים רבים בחנו את השיטה באלפי מחקרים ברחבי העולם ומצאו אותה כיעילה ביותר לטיפול בהפרעות דיכאון וחרדה. המגמה בשני העשורים האחרונים היא שילוב של קשיבות-מודעת(mindfulness), בגישות טיפול שונות. לדוגמה בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי(CBT), אחת הגישות הידועות ביותר היום ובוודאי הנחקרת יותר, משלבת מיינדפולנס עבור טווח רחב מאוד של הפרעות נפשיות. הטיפול הדיאלקטי(DBT), היא גישה המיועדת לטיפול בהפרעות התנהגות שמקורן בקשיי וויסות ורגישות יתר לביקורת. גישה זו  בנויה על שילוב יסודות הטיפול הקונטיבי לצד תרגול מיינדפולנס. המשותף לגישות אלה הוא האמצעי להשגת הקלה בתסמינים דרך תרגול מדיטציה בשילוב הגישות המערביות.

"קשיבות-משחקית": מושג חדש להכיר

היכולות שלנו להפנות את תשומת הלב שלנו קיימת אצל כולנו. ליכולת הזאת יש שם והוא קשיבות-מודעת. כלומר היכולת שלי להיות קשוב למשהו באופן מודע. גם משחק הוא דרך יוצאת מן הכלל לתרגול קשיבות-מודעת. משחק קופסה, משחק קלפים, או אפילו למשחק הוידאו ב"סוני" יש את היכולת לגרום לנו להיות בתשומת לב. המוח של רובנו מייצר מחשבות לאורך כל שעות היממה. יש אנשים הסובלים יותר ממוחם ויש כאלה שפחות, אך למעשה זה משהו המשותף לכולנו. המשחק מסייע לנו להפנות משאבים רבים של קשב למוקד אחד. כשאנו מפנים את מוקד תשומת הלב שלנו למשהו חיצוני מאינו אנחנו מייצרים "השקטה" של הרבה ממה שקורה אצלנו בפנים. הטריק הוא הפנמת היכולת הזאת אל מעבר לזמן המשחק.

ג'אגלינג הוא למעשה דרך כיפית ומשחקית לתרגול קשיבות-מודעת. כשאנו מלהטטים, כל הקשב שלנו מופנה להצלחה בתרגיל. בין אם זה להצליח לזרוק כדור בדיוק מיד אחד לשנייה, או להצליח לעשות תרגיל מורכב בשלושה כדורים, אנו מגייסים משאבים רבים לטובת הדבר. אז אם המטרה היא להיות נוכח ברגע הזה מה דרך טובה יותר מאשר לעשות זאת דרך משחק. הריכוז והקשב שאנחנו משקיעים מאפשרים לנו "להתמסר" למשחק, וכך להימנע מהסחת דעת. אם אנחנו פחות מוסחים, אנחנו נהנים, כשאנחנו נהנים אנחנו פחות בסטרס ומרגישים פחות חרדה.

היתרון של הג'אגלינג ומיינדפולנס יחד

היתרון המרכזי של הג'אגלינג הוא משהו שאני קורא לו – "חזרתיות-פשוטה". חזרתיות-פשוטה היא למעשה פעולה גופנית לא מורכבת, רפטטיבית. פעולה המצריכה קשב רב על מנת לבצע אותה כראוי. תרגיל בג'אגלינג, מורכב ביצוע ושילוב של תנועות כאלה עד לכדי יצירת תבנית. עצם החזרה שלנו על התנועה שוב ושוב, למעשה ממקדת אותנו באובייקט אחד קבוע. במדיטציות רבות התרגול הוא מיקוד בנשימה כאובייקט אליו אנו אמורים לחזור כל פעם שהמחשבה שלנו נודדת למקום אחר. לאנשים רבים ובוודאי לילדים הסובלים מקשיי קשב וריכוז יש קושי להחזיק את תשומת הלב שלהם בנשימה בלבד. לכן בעזרת אלמנט פיזי, מוחשי, משחקי, נוכל לשפר את  היכולת שלנו להתמקד בקלות יותר.

מיינדפולנס וג'אגלינג : מה קורה במוח שלכם

בשנת 2004, פרסמו חוקרים מאוניברסיטת 'רגנסבורג' שבגרמניה מחקר שכלל צילומי FMRI, ובדק את השפעת הג'אגלינג על המוח. בניסוי שתי קבוצות סטודנטים עברו צילומי FMRI, קבוצה אחת מבין השתיים ביצעה תרגילי ג'אגלינג ברמה יום יומית במשך חצי שעה ביום ולמשך שלושה חודשים והקבוצה השנייה לא. לקבוצת הג'אגלרים היה שיפור משמעותי בכמות החומר האפור המוח. "החומר האפור" נמצא באזורים המוכרים כאחראים על עיבוד מידע חזותי ותנועה. לקריאה נוספת מוזמנים להיכנס למאמר שלי וללמוד "איך משפיע הג'אגלינג על המוח שלכם". מחקרים רבים אחרים מצאו שג'אגלינג ומיינדפולנס שניהם משפיעים על הנוירו פלסטיקה של המוח דהיינו הם משנים את המוח שלכם ברמה הפיזית הניתנת למדידה.

לסיכום

אני לא רופא ואין לראות בשום דבר מן הנכתב פה כהמלצה לטיפול. הכתבה מתייחסת למצבים קלים של חרדה ודיכאון כמו גם לשכיחות התופעה של הפרעת הקשב וריכוז. "קשיבות-משחקית (playfulness), הוא רעיון המשלב משחק עם אלמנטים ממדיטציית המיינדפולנס. כאמן קרקס ועובד סוציאלי בתואר שני קליני, אני יכול להעיד ממקור ראשון ושני על השיפור שאני חווה על עצמי בנוסף לעדויות המטופלים שלי, כשהם מכניסים את הג'אגלינג והמיינדפולנס לחיי היום יום שלהם. מי יודע אולי הרופאים יתחילו לרשום מרשמים לכדורי ג'אגלינג בנוסף לכדורים כימיים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, חרדה ודיכאון.

מאמר מקורי של יוסי אמן קרקס ועובד סוציאלי קליני

לאתר הקליניקה מוזמנים להיכנס "לצמוח עם יוסי"