זמן קריאה משוער: 2 דקות
הקדמה ג'אגלינג או להטוטנות?
להטוטנות או במילה העממית ג'אגלינג היא אומנות זריקת החפצים באוויר. יש המתייחסים בהרחבה אומנות המניפולציות בחפצים. הג'אגלינג היה כלי בידור נפוץ בקרקסים הגדולים. כיום יש פחות סיכוי שתראו מופע ג'אגלינג מרכזי במופע קרקס. את הג'אגלינג החליפו מופעים אקרובטיים ואפקטים מרהיבים. ישנם כלים שונים ומגוונים לשימוש בלהטוטנות והם: כדורים, טבעות , אלות, חישוקים, דיאבלו ועוד.
אל תתבלבלו, הג'אגלינג הוא לא סיפור של המאה שנים האחרונות, אפילו לא מאתיים. למעשה ישנן עדויות שמרחיקות עד לאלפי שנה לפני הספירה. ג'אגלינג נמצא בציורים באתרי קבורה בפירמידות. באחד הציורים שנמצאו בקברו של בני חסן, רואים להטוטנית עם כדורים. בימי הביניים הליצנים נקראו "ליצני החצר" והג'אגלינג היה כלי בידור נפוץ שלהם. אפילו ביהדות יש עדויות לשימוש בג'אגלינג בטכניקה שלא הייתה מביישת להטוטנים של היום. במסכת סוכה של חז"ל המתארת את חגיגות שמחת בית השואבה מסופר על רבן בן גמליאל. בסיפור נכתב "שהיה נוטל שמונה אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו". האם רבן גמליאל היה מלהטט בשמונה לפידים?
בעדות אחרת במקורות מספר על לוי בר סיסי שהיה זורק שמונה סכינים כדי לשמח את רבי יהודה הנשיא. אז נראה כי אלפי שנים ואף יותר בני האדם זורקים חפצים להנאתם, האם ישנה סיבה טובה להמשיך עם זה? האם אנו מפיקים משהו מספורט זה מלבד הנאה במשחק בו או הנאה בצפייה בו? מחקרים מהעשר שנים האחרונות מראים שכן (Beek & Lewbel, 1995).
ג'אגלינג והמוח
בחוקרים מאוניברסיטת רגנסבורג בגרמניה בשנת 2004 פרסמובמגזין "טבע", מחקר מטורף בנושא זה. בניסוי הם חילקו 24 משתתפים לשתי קבוצות של שנים עשר סטודנטים. לקבוצה אחת הם נתנו משימה ללמוד לבצע ג'אגלינג בשלושה כדורים. לקבוצה והשנייה קבוצת ביקורת לא נתנו. שתי הקבוצות התבקשו לעבור צילמו מוח ב FMRI, את הסט הראשון של בדיקות הם ביצעו לפני התהליך. את הסט השני לאחר שלושה חודשים. מה הם גילו? לקבוצת הג'אגלרים היה שיפור משמעותי בכמות החומר האפור. החומר ההאפור נמצא באזורים המוכרים כאחראים על עיבוד מידע חזותי ותנועה.
טוויסט בעלילה
טוויסט קל בעלילה, לאחר מכן הסטודנטים הנבדקים התבקשו להפסיק כל פעילות שקשורה לג'אגלינג. לאחר שלושה חודשים נוספים נלקחה בדיקת FMRI נוספת והפעם נצפתה ירידה משמעותית בחומר האפור שנוסף.
מה אפשר ללמוד מזה?
האם אנו יכולים להסיק מזה שהמוח משתנה כל הזמן וממשיך להשתנות. האם ניתן להסיק מזה שאנו זקוקים לתרגול באופן קבוע באלמנטים שונים שיכולים לשפר את התפקוד המוחי שלנו. על שאלות אלה המדע עוד מנסה לענות. בינתיים אני רוצהלהמליץ לכם על תרגול של ג'אגלינג באופן קבוע, גם אם לחמש דקות ביום. הרעיון שעומד מאחורי תרגול קבוע, מתמיד גם אם לחמש דקות הוא שעדיף תרגול קבוע ורציף מאשר תרגול מאומץ לעיתים רחוקות. הכי חשוב זה כיף.
אתגר לנסות בעצמכם
נסו לאתגר את עצמכם, חפשו את הכלי שמדבר אליכם, יש היום מגוון של סרטוני הדגמה ברשת וביו טיוב. אצלי תוכלו להכיר לעומק את כלי הג'אגלינג השונים, בין השאר דרך סדנת הג'אגלינג שלי. בסדנאות האלה תוכלו לראות הדגמה על כלים ואז להתנסות בעצמכם. החלק הטוב מגיע אם לוקחים את התרגול וממשיכים אותו בבית. אז אם החלטתם ללמוד בעצמכם ובא לכם להכיר את המתמטיקה מאחורי התרגילים, או שאולי סתם ללמוד תרגילים חדשים בדרך אחרת כנסו לקישור הזה.
נחזק עם עוד מחקר
Jansen, Lange & Heil (2011), בדקו את היכולות לביצע מטלות בעזרת תרגילים חזותיים של לבנים תלת מימדיות במחשב. במחקר שלהם הילדים בגילאי 6-12 שתרגלו ג'אגלינג במשך תקופה של שלושה חודשים ביצעו את תרגילי החשיבה החזותיים מהיר יותר באופן משמעותי מקבוצת הביקורת (p less than 0.05-0.01)). אם כן ג'אגלינג משנה את הניורופלסטיקה של המוח ואת ריכוז העצבים בחומר האפור. לשאלה מה זה תורם לנו? אם כן שיפור משמעותי ביכולות חשיבה ויזואליות כמו גם עליה ביכולות המנטליות החזותיות נצפו בכמה מחקרים שונים, ביניהם המחקר של ג'נסן ועמיתיה. כבר למעלה משמונה עשרה שנים קיימת תכנית שנתית ודו שנתית בבתי ספר יסודיים רבים ברחבי הארץ, דרך קרן קרב למעורבת בחינוך, אותה מפעילה קלות להטוטים.
ג'אגלינג היא פעילות גופנית מתחום הפסיכומוטריות שעשויה להשפיע על מספר תפקודים של האדם, כמו תיאום עין-יד, ריכוז, מיומנויות קצביות, קשב, התמצאות במרחב, אינטראקציה חברתית ושיווי משקל. נראה אף על פי הנגיעה המשכוללת של אומנות המניפולציות בחפצים בתחומים נרחבים בבריאות ותפקוד האדם נראה כי הג'אגלינג עוד בתחילת דרכו מבחינת היקף השימוש בו כתחום הכרחי לצד מיומנויות הליבה.
איך זה פוגש את ה – ADHD
יש לא מעט ספרות מקצועית הקשורה בשיפור יכולת הריכוז דרך תרגול ג'אגלינג.
הביצוע של רוב רובם המכריע של האנשים שתניח בידם שלושה כדורים יהיה בערך אותו הדבר. על מנת לבצע ג'אגלינג עם שלושה כדורים נדרש מאיתנו תיאום מורכב מאוד בחלקים שונים של המוח. לכן עבור מי שלא מנוסה בדבר, ייקח קצת זמן כדי להשיג הצלחה. כדי לשפר את היכולות האלה משתמש המוח בהרבה אנרגיות על מנת להתרכז. זהו סרגל מאמצים שהפירות שלו הן: מוח שקט יותר ועם תפקוד גבוהה יותר בכמה מרחבים.
אם עוד לא התשתי אתכם הנה מחקר נוסף
Trávníková, (2008),נתנה לקבוצות של תלמידים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז הכוללת מרכיב היפראקטיבי לבצע ג'אגלינג. המחקר שלה מצא שהג'אגלינג תרם להרגעת הגירויים ושיפור משמעותי את היכולת שלהם להתמקד.
בונוס: הקשר בין ג'אגלינג ומתמטיקה
אז גם אם זה נראה לכם רחוק שמים וארץ גם לג'אגלינג בסיס מתמטי. שלוש קבוצות של מתמטיקאים אחת מקיימברידג' ושתיים מקליפורניה, פיתחו באמצע שנות השמונים את "המתמטיקה של הג'אגלינג" הסייטסוואפ (siteswap). החוקרים רצו לפתח מודל שבעזרתו יהיה ניתן להרכיב תרגילים, להפוך את התרגילים הקיימים למורכבים יותר וכמובן לפשט ולהסביר את התרגילים. הרעיון שבבסיס הסייטסוואפ הוא פשוט: מחלקים את הזמן לפעימות, ומתעדים רק את הסדר שהחפצים נזרקים ונתפסים. צריך לקחת בחשבון את הגובה היחסי של הזריקות וגם את המסלול שלהן. מאז שנות השמונים מודל הסייטסוואפ הרחיב באופן משמעותי את מאגר הידע בעולם הג'אגלינג ולא מעט תרגילים חדשים נוספו ובוצעו על ידי ג'אגלרים ברחבי העולם בעזרת מודל זה (Polster, 2003).
כותב המאמר שהוא אני, בהכשרתו עובד סוציאלי קליני. מונח כאן קישור לצפייה בהכשרתי המקצועית: